רשלנות רפואית הקדמה
במידה ובמהלך מתן שרותים רפואיים סטה המטפל מרמת הזהירות הסבירה שלו, והסטייה גרמה נזק למטופל, נזק אשר לא היה נגרם במידה וסטייה זאת לא הייתה נעשית, אזי זוהי רשלנות רפואית.
הרשלנות הרפואית מבוססת על עוולת הרשלנות המופיעה בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין:
סעיף 35: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות — הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".
סעיף 36: "החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף".
בית המשפט בישראל (ת.א. חיפה 869/06 אסתר כהן נ' שירותי בריאות כללית) הבחין בין שלושה סוגי רשלנות רפואית:
- התרשלות בטיפול עצמו.
- התרשלות בשל היעדר הסכמה מודעת.
- פגיעה באוטונומיה.
במהלך הטיפול הרפואי עלולות להיגרם טעויות ע"י הרופא, המנתח, האחות, המרדים וכו'. הרשלנויות הנפוצות הינן- רשלנות בלידה, רשלנות בהריון, רשלנות במהלך ניתוח, רשלנות במהלך ניתוחים פלסטיים, רשלנות באבחון המחלה (כגון אבחון סרטן, אבחון אירוע מוחי, מצוקה עוברית), רשלנות ברפואת שיניים, רשלנות תיעוד חומר רפואי, רשלנות רפואית בהרדמה, רשלנות רפואית בבתי חולים, אי אבחון זיהום, טעויות במתן תרופות, רשלנות בניתוח עיניים, רשלנות רופא המשפחה.
כאשר ניתן להוכיח כי התנהגות הנתבע מהווה רשלנות, קמה הזכות לאדם הנפגע לתבוע.
איך ניתן להוכיח רשלנות רפואית?
על מנת להוכיח טענה של רשלנות רפואית, על האדם הנפגע לעבור 5 שלבים, והם – הוכחת קיום חובה כלפיו, הוכחה כי החובה הופרה, כי נגרם לו נזק עקב הפרת החובה, כי קיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק שנגרם בעטייה – ועוד יש לקבוע את היקף הנזק.
חשוב מאוד להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום! אנו ממליצים שלא להרים ידיים ולא להתייאש אלא לפעול ולבדוק האם התביעה הינה תביעת רשלנות רפואית.
עורך הדין אמיר לוי הינו עורך דין המייצג נפגעי רשלנות רפואית. עורכי הדין במשרדנו צברו במשך השנים ניסיון רב בייצוג נפגעים בתביעות רשלנות רפואית.
במידה ועולה במוחך המחשבה כי נעשה לך או למי מבני משפחתך עוול, הנך מוזמן לפנות למשרדנו בכדי לבדוק זכאותך לתביעת רשלנות רפואית.
לקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות בדבר זכאותך להגשת תביעת רשלנות רפואית לחץ כאן.
המידע הנ"ל הינו כללי בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לו או המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד. בהגשת תביעה ו/או לצורך ייצוג בוועדה רצוי לפנות אל עו"ד מנוסה. להערכת סיכויי תביעתך הנך מוזמן לפנות לפגישת יעוץ ראשונה במשרדנו אשר איננה כרוכה בתשלום
מקרה רשלנות שטופל במשרדנו
אצל פלוני במהלך 2005 נתגלה גוש באיזור המפשעה השמאלית. כחודשיים לאחר מכן אושפז פלוני לצורך כריתת הגוש שנתגלה. הגוש נשלח לבדיקה פתולוגית, שהעלתה כי מדובר בגוש סרטני. לאחר בירור רפואי התברר כי בגופו לא התרחשה התפשטות המחלה. במסגרת הטיפול הרפואי שניתן לו, הוא הופנה למכון קרינה בביה"ח בלינסון, ושם טופל בטיפול קרינתי לאיזור המפשעה השמאלית, לאחר שהסתיימו טיפולי ההקרנות הומלץ לו לבצע סדרה קצרה של טיפול כימותרפיה. פלוני ביקש להימנע מכך אך הרופא יעץ לו לעבור טיפול כימותרפי, וזאת "ליתר ביטחון". על אף חוסר רצונו של פלוני לעבור את טיפולי הכימותרפיה, החליט לקבלם לאור המלצת הרופאים. בהתאם לכך, פנה פלוני למרפאה שהופנה אליה לצורך קבלת הטיפול הכימותרפי, שם קיבל טיפול ABVD ראשון. בלילה שלאחר הטיפול הכימותרפי, סבל פלוני מבחילות וחולשה ולמחרת בשעה 12:00 החל פלוני לסבול מהזעה רבה, חש בכאבים בחזה ואיבד הכרתו מספר פעמים. אשתו הזעיקה מיד אמבולנס של מד"א אשר נתן לו טיפול מיידי בביתו ופינה אותו לחדר המיון בביה"ח קפלן. בחדר המיון אובחנו אצלו מצוקה נשימתית, קולות לב מהירים, אורטופניה וטכיפנאה. מצבו הלך והתדרדר ובשעה 18:30 נפטר פלוני בהיותו בן 49 בלבד. מותו הכה בתדהמה את כל בני משפחתו מאחר ולפי כל הרופאים היה פלוני בהליך של החלמה מלאה מהמחלה והטיפול הכימותרפי היה רק ל"יתר ביטחון".
מאז פטירתו אלמנתו לא ידעה מנוח. היא חשה כי נעשו דברים לא בהליך נכון. תחושת הבטן שלה, מבלי להבין רפואית מה ארע, היתה כי היה משהו שגוי בטיפול אותו קיבל בעלה המנוח ולכן, עם תחושת הבטן הקשה הנ"ל, פנתה האלמנה למשרדנו לנסות ולברר ולבדוק האם אמת בתחושתה והאם ניתן לעשות דבר מה בנדון. יש לזכור כי בחינת אפשרות של רשלנות רפואית אינו פשוט ודורש מאמץ רב – גם נפשי וגם כספי.
כדי לבחון את שאלת הרשלנות הרפואית יש לבצע מס' מהלכים מקדימים טרם הגשת התביעה, הכוללים הזמנת כל התיק הרפואי המלא ולאחר מכן פניה לייעוץ רפואי.
במקרה הנדון פנינו למומחה בתחום האונקולוגי, לאחר עיון בתיקים הרפואיים בדיקתו העלתה שני ממצאים:
ראשית, עפ"י המומחה – הטיפול הכימותרפי אותו החליטו הרופאים המטפלים לתת למנוח הינו טיפול תרופתי הידוע כרעיל ללב. רעילות התרופה הנ"ל יכולה להיות אקוטית, והתגובות הרעילות האקוטיות יכולות להופיע שעות עד שבועות לאחר הזרקת החומר, ומתבטאות בשינויים ב-א.ק.ג, והתופעה השכיחה ביותר הינה פטירה פתאומית שמייחסים לאי סדירות הלב. בהתאם לכך, לפני התחלת הטיפול בתרופה הכימותרפית אותה קיבל פלוני, חובה לבצע בדיקת מיפוי לב, או לחילופין סונר (אקו לב) לחולה, על מנת לקבוע את אחוזי התכווצות החדר השמאלי של הלב. במידה והתכווצות החדר השמאלי של הלב הינה פחות מ-50%, אין לתת התרופה לחולה. במקרה שלנו, לא טרחו הרופאים המטפלים, טרם התחלת הטיפול הכימותרפי המסוכן ללב, לבצע בדיקות מקדימות. לו היו מתבצעות הבדיקות המקדימות הנדרשות, סביר כי היו הרופאים המטפלים נמנעים ממתן הטיפול הכימותרפי הקטלני אותו קיבל פלוני שהוביל בסופו של דבר אל מותו.
שנית, טען המומחה כי הטיפול הכימותרפי היה מיותר מאחר וההקרנות כבר עשו המלאכה. זהו אחד המקרים של מוות מיותר לחלוטין ואלמלא הטיפול הכימותרפי הקטלני שהיה כאמור מיותר לחלוטין, יכול היה פלוני, בסבירות גבוהה מאוד, לחיות את חייו עוד שנים רבות ולזכות לגדל את ילדיו, לראות אותם בחופתם ואפילו יכול היה לזכות לראות את נכדיו.
במידה ועולה במוחך המחשבה כי נעשה לך או למי מבני משפחתך עוול, הנך מוזמן לפנות למשרדנו בכדי לבדוק זכאותך לתביעת רשלנות רפואית.
לקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות בדבר זכאותך להגשת תביעת רשלנות רפואית לחץ כאן.
המידע הנ"ל הינו כללי בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לו או המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד. בהגשת תביעה ו/או לצורך
